איך נוכל להפוך כישראלים ל"צוות מנצח"

השבוע העברתי סדנה באחד הארגונים המובילים בארץ בנושא בניית צוות מנצח. בסדנאות הללו אני אוהב להשתמש באלמנטים מעולם הספורט ולאחרונה בהשראתה של Netflix אני עושה שימוש בתוכנית "המרוץ לניצחון" המגולל את סיפורן של הקבוצות המתחרות ב- Formula 1.

בדרכי חזרה מהסדנה, בעודי ברכב מאזין לתוכנית אקטואליה ברדיו, תהיתי " מה מונע מהחברה הישראלית להפוך ל"צוות מנצח" כמו הקבוצות המובילות הללו ? ".

צוות מנצח מורכב משלושה רבדים עיקריים: אנשים מגוונים ומשלימים זה את זה, תהליכים פורמליים שמאפשרים למידה משותפת, תקשורת פתוחה ופתרון בעיות וקונפליקטים, והנהגה שמכוונת למטרה משותפת. התבוננתי על שלושת הרבדים הללו ושאלתי עצמי כיצד הם באים לידי ביטוי במציאות הישראלית העכשווית.

הרובד הראשון בצוות מנצח הוא האנשים. צוות טוב מכיל מגוון של אנשים, שונים אך משלימים זה את זה. כל חבר צוות מביא עמו כישורים, נקודות מבט ויכולות ייחודיות. באופן דומה, מדינת ישראל מורכבת מפסיפס אנושי מרתק - יהודים וערבים, דתיים וחילונים, עולים וותיקים, להט"בים וסטרייטים, אנשים עם מוגבלויות ועוד רבים אחרים. השונות הזאת יכולה להיות יתרון עצום, אם מנצלים אותה נכון, בכך שכל קבוצה יכולה לתרום מזווית ראייתה ומניסיונה הייחודי.

הרובד השני בצוות מנצח הוא התהליכים הפורמליים. אלה הכוללים למידה משותפת, פתרון משותף של אתגרים וקונפליקטים, תכנון ארוך טווח ובניית אסטרטגיה וחזון והכל מבוסס על תקשורת פתוחה ושקופה וזרימת מידע אמין ורציף בין חברי הצוות. בישראל, לעומת זאת, נראה כי קיימת בעיה משמעותית ברובד הזה. התקשורת בין קבוצות שונות בחברה הישראלית לקויה ולעיתים קרובות חלקית. במקום תהליכים מובנים לפתרון קונפליקטים, קיימת התבצרות בעמדות וניכור הדדי. חוסר הפתיחות וההקשבה בין הקבוצות השונות מובילים למתח ולחוסר אמון.

הרובד השלישי הוא ההנהגה. צוות מנצח זקוק להנהגה שמכוונת למטרה משותפת ומצליחה להוביל את כולם לשם. בישראל, ההנהגה הפוליטית מתקשה לייצר מטרה משותפת שמאחדת את כל חלקי החברה. התוצאה היא תחושת חוסר כיוון אשר מייצר פגיעה ב"תקווה" לעתיד טוב. במקום להוביל לאחדות ולשיתוף פעולה, ההנהגה לעיתים מגבירה את הפילוג ואת המתח.

כדי שישראל תהפוך ל"צוות מנצח" יש צורך בשינויים בשלושת הרבדים הללו.

ראשית, יש להכיר בחשיבותו של המגוון האנושי ולמצוא דרכים למנף אותו לטובה. בהקשר הזה, כחברה אנחנו חייבים להיפתח להכיר בגוונים השונים מאיתנו ובעיקר לא לפחד מהמפגש עם מי שאינו כמונו. שנית, יש לשפר את התהליכים הפורמליים, במיוחד בתחום התקשורת והפתרון המשותף של בעיות. כחברה עלינו ללמוד לקיים שיח, ללמוד להקשיב אחד לשני, ללמוד איך לדבר יותר בסימני שאלה ופחות בסימני קריאה ללמוד לחיות בשלום עם חוסר הסכמה תוך חיפוש המקומות שכן נוכל להסכים עליהם, ולבסוף, ולדעתי הדבר המשמעותי ביותר הוא הצורך בהנהגה אחראית ואמיצה שמסוגלת לאחד ולכוון את החברה לעבר מטרה משותפת וברורה ולייצר חזון למדינה וליושבים בה.

השינויים הללו אינם פשוטים, אך הם חיוניים אם רוצים לראות את ישראל מתקדמת לעבר עתיד טוב יותר. כמו בצוות מנצח, כל חברי הקבוצה צריכים לעבוד יחד כי רק כך ניתן יהיה לנצל את הפוטנציאל האדיר הגלום בשונות ובמגוון של החברה הישראלית ולהפוך אותה לחברה חזקה, מאוחדת ומוצלחת.